דלג למרכז העמוד (מקש s) דלג לעמוד יצירת קשר (מקש 7) דלג לעמוד מפת האתר (מקש 8) דלג לעמוד נגישות (מקש 9)
היסטוריה מאמרים וכתבות

מגוייסים על ארבע – כלבנות בשרות הציונות

מאת: היאלי גרוס

 – מניחי היסוד לכלבנות העברית והישראלית היו בני הזוג פרופ' רודולפינה והד"ר רודולף מנצל, מומחים ידועי שם להתנהגות כלבים ואילופם, שעלו לארץ מלינץ שבאוסטריה בשנת 1939 והקימו את "המכון לחקר כלבים ואילופם" בקרית מוצקין.
שם ערכו קורסים לנוהגי כלבים ומדריכים, ימי עיון ועוד.
הם הכשירו כלבי שירות לשלטון הבריטי ול"הגנה" כאחד, כלבי קשר, כלבים לגילוי מוקשים, כלבי שמירה, קרב והגנה.
כבר ב-1939 נוסד "פנקס היחוסין הארץ-ישראלי" שראשיתו ב"פנקס השחור" של פרופ' מנצל וכיום מתגלם בספר הגידול הממוחשב של ההתאחדות הישראלית לכלבנות.

בני הזוג מנצל עסקו, מעבר למחקר התנהגות ואילוף כלבי עבודה וכלבי נחייה לעיוורים, גם בביסוס המערכת הכלבנית.
עמדו בבסיס הקמתם של מועדוני כלבנים ראשונים "ארגון נוהגי כלבי שירות" ו"אגודת חובבי כלבים חיפה" , ב-1943 החלו לפרסם את עלון "הכלבן" ובשנות ה-40 גם מיסדו תערוכות כלבים. ובשנת 1950 הדריכו את קורס השופטים הישראלי הראשון.
עם התבססות המדינה קמו מספר התארגנויות ומועדונים כלבניים שהתאגדו בשני ארגוני גג שונים, אחד על בסיס מועדונים אזוריים והשני על בסיס מועדוני גזע.

ההתאחדות הישראלית לכלבנות נוסדה בשנת 1973 כאיחוד בין שני הארגונים ומאז היא מהווה את הגורם המקצועי והיציג היחיד המרכז את הפעילות הכלבנית בישראל.
ההתאחדות הוכרה ע"י הפדרציה הכלבנית הבינלאומית (FCI) ובשנת 1974 ערכה את תערוכת הכלבים הבינלאומית הרשמית הראשונה בישראל, בה נטלו חלק למעלה משש מאות כלבים.
בהמשך הדרך גדל מספר התערוכות הבינלאומיות וכיום נערכות שלוש תערוכות שכאלו בשנה.
ההתאחדות עודדה הקמתם של מועדוני גזע חדשים ובהמשך גם הקמת מועדוני עבודה, הכשירה שופטים, הקימה מדרשה לכלבנות, הוציאה לאור בטאון כלבני בשם "עולם הכלב" שיצא לאור משנת 1973 ועד לסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, עת הוחלף באמצעי מידע דיגיטליים.
בעשור הראשון של המאה ה-20 השיקה ההתאחדות את ספר הגידול הממוחשב.
לאורך השנים נדדו משרדי העמותה בין כתובות שונות בעיר רמת גן ובסופו של דבר נקבע משכנה בעשור הראשון של המאה ה-21 בבית ההתאחדות באור יהודה.

ההליכה בעקבות סיפורם של החלוצים על שתיים ועל ארבע ושל ממשיכי דרכם, הפכה עבורי למסע מרתק. הכרות עם ארץ ישראל היפה, מזווית מיוחדת ולא מוכרת. הופתעתי לגלות כי הראשון שרתם את הכלבנות לשרות הציונות היה ארתור רופין, מראשי המשרד הארצישראלי. הוא נסע לשליחות בברלין ב-1913, ורכש שני כלבי דוברמן מתועדים. הכלבים נועדו לשרת כ"כלבי ריגול". הקרן הקיימת השקיעה בפרויקט 2500 מרק, סכום עתק באותם הימים, אבל מלחמת העולם הראשונה קטעה את המהלך באיבו.

רצח המנהיג הציוני חיים ארלוזורוב, שב והעלה את הצורך בגיוס כלבים לפעילות בארץ ישראל. הבריטים הקימו יחידה חדשה, ששרתו בה בעיקר כלבי דוברמן. במקביל, הועד הלאומי פתח בחיפוש אחר מאלפי כלבים יהודים, שיעלו ארצה ויסייעו בבניית המערך הכלבני הציוני. בדצמבר 1933 הם רוו נחת מההיענות לפנייתם וכתבו: "יש בישראל מספיק מומחים לגידול כלבים והדרכתם, מבין אלו שפנו להנהלה מספר חודשים קודם לכן. אין צורך במומחים נוספים."

מאלפים בעלי ניסיון ביקשו להירתם למשימה, אך הקשר שנוצר בין ראשי ההגנה לבין פרופ' רודולפינה (דולפי) וד"ר רודולף (רודי) מנצל קבע ועיצב את פני הכלבנות בישראל. הזוג מנצל מאוסטריה, התפרסמו בעולם כמומחים לכלבים, וכציונים חדורי אמונה, הם בחרו להגשים את חזונם בארץ ישראל.

כשד"ר רודולפינה מנצל הגיעה לביקור ב-1934, היא ראתה את כלביהם של אנשי העלייה החמישית וכתבה: "יש להצטער על זה שהכלבים שהובאו ארצה, שייכים לבעלים המתחשבים יותר עם היופי החיצוני של הכלב, מאשר עם מעלותיו הפנימיות. הכלבים הללו הם קטנים יותר מדי וחלשים."

בני הזוג מנצל גידלו כלבי בוקסר, שנשלחו ארצה והצטרפו להכשרת הכלבנים הראשונה בהגנה. מאז ועד עלייתם ארצה ב-1939 שמרו הזוג מנצל על קשר עם ראשי ההגנה והניחו את התשתית הראשונה לכלבנות.

למעשה, כבר ב-1933 הוקם איגוד כלבני ראשון בתל אביב, וב-1935 נערכה תערוכה ראשונה. המאורע המרגש, שכלל תרגילי משמעת והגנה, תועד ע"י חלוץ הקולנוע נתן אקסלרוד, ביומני כרמל:

לאחר עלייתם ארצה, קבעו הזוג מנצל את ביתם בקריית מוצקין. שם הקימו את "המכון לחקר כלבים בישראל". הם ניהלו את ספר היוחסין הראשון, והכשירו את הכלבים ואת נוהגיהם, לשרות המולדת וההגנה על ההתיישבות. במקביל, החלו לגדל ולמיין את הכלבים המקומיים, שזכו בזכותם להכרה בינלאומית ע"י הפדרציה הכלבנית הבינלאומית (ה-FCI) ונקראו: "הכלב הכנעני". הגר, הכנענית הראשונה שנולדה בביתם, אומנה בשיטה ייחודית שפיתחו לגילוי מוקשים, והייתה חלוצה בתחום זה.

הכלבים שאומנו במכון לתפקידי ליווי ושמירה, נשלחו לישובי הספר. הם אבטחו את עלייתם לקרקע של ישובי חומה ומגדל בהצלחה רבה. באישור בכירי ההגנה, במהלך מלחמת העולם השנייה אימנו המנצלים מאות כלבים עבור הצבא הבריטי. כלבים אלו גויסו למאמץ הבינלאומי ונשלחו להילחם בחזית.

HEAD OF THE POLICE DOG TRAINING SCHOOL TOGETHER WITH TRAINEES, IN HAIFA. øàù éçéãú àéîåï äëìáéí òí äîàîðéí, áçéôä.

 כלבים רבים אבדו במלחמה העולמית וגם מגפת הכלבת הפילה חללים אינספור. עם סיום המנדט הבריטי וההחלטה על הקמת המדינה, תרמו הזוג מנצל את מרבית כלביהם ליחידת הכלבנים הראשונה בצה"ל. במהלך המלחמה שוב נהרגו כלבי שרות. חלקם נפלו בעת מילוי תפקידם ואחרים פשוט גוועו ברעב, עקב מחסור במזון. התשתית הגידולית כמעט ונגדעה,  ופרופ' מנצל פנתה לרשויות, ביקשה וקיבלה אישור מיוחד ותקציב ליבוא כלבים חדשים מאירופה.

פרופ' מנצל פעלה במרץ לקידום ההכרה הממשלתית בכלבנות המעשית. היא הייתה שותפה להקמת יחידות הכלבנים הראשונות בצה"ל ובמשטרה, פיתחה שיטה לאימון כלבים מובילי עיוורים ועודדה את השימוש בכלבי המרעה.

ביוזמתה פעל משרד החקלאות להגדלת מספר הכלבים המאולפים לשמירה ולהגנה וכלבי רעיית עדרי הבקר, ומניעת גידול כלבים מיותרים ומזיקים. בזכות כישוריה מונתה פרופ' מנצל כיועצת, שאחראית על חניכת והדרכת מתיישבי הספר בטיפול ובשימוש בכלבי השרות. הכרה נוספת בתרומתם של הכלבים היוותה הקמת "הוועדה לייעול השמירה בעזרת כלבים מאולפים", שפעלה בשם משרדי הביטחון, הפנים והחקלאות.

סיפורה המרתק והמפתיע של הכלבנות המעשית יראה אור בספר: "מגויסים על ארבע – כלבנות בשרות הציונות", שעתיד לצאת לאור בראשית 2018, בהוצאת ישראלים.   

(תמונת רודולפינה מנצל באדיבות אוסף התצלומים הלאומי, בוקסר ולוחם באדיבות אוצר תמונות הפלמ"ח)