דלג למרכז העמוד (מקש s) דלג לעמוד יצירת קשר (מקש 7) דלג לעמוד מפת האתר (מקש 8) דלג לעמוד נגישות (מקש 9)
גזעים קבוצה 5 - כלבי שפיץ

אלסקן מלמוט

מאת: איילת שושן, החוג הישראלי לכלבים צפוניים

תמונות: איילת שושן, יגאל פרדו, יוסי גיא

שייך לקבוצה 5 - כלבי שפיץ

מידע כללי:

המלמוט הוא כלב יפהפה, חזק, מרשים ומעורר יראת כבוד.

הוא אינטליגנטי, מלא בטחון והכרה בערך עצמו, בעל נפש ידידותית ואוהב לאדם.

הגזע שייך לקבוצה 5 כלבי שפיץ / כלבים פרימיטיביים, בשל קרבתם לגזעים המקוריים.

אופי:

למלמוט יש נטיה למזג נפלא, המשקפת שנים רבות של גידול מבוקר. זו התכונה החשובה ביותר מראשית גידולו בשל חיוניותה להצלחת צוותי המזחלת ובזכותה הוא אידאלי למסגרת המשפחתית.

הוא בעל אופי נעים אך אינו עדין מדי ובוודאי לא פחדן.

ככלב חזק ודומיננטי, הוא נוטה לשדר תוקפנות שקטה מול זכרים אחרים, אך מאחר והוא בעל בטחון רב, תוקפנות זו לא תתפרץ אם לא יעמידו אותו במבחן.

זהו כלב יפהפה ומרשים בהופעתו אבל גם חכם, אינטליגנטי ורגיש, סקרן וערני לסובב אותו, חברותי לכל אדם, רגיש ומסוגל לפתח קשר מיוחד ועמוק עם הקרובים אליו.

שילוב ייחודי זה והעובדה שלמלמוט יש בהחלט ״אישיות מיוחדת״ משל עצמו, מהווים את הקסם הייחודי שלו והופכים אותו לכלב שאי אפשר לשכוח.

המלמוט אינו כלב שמירה !

ככלב מזחלות, הוא אינו קשור באופן מיוחד למקום אחד. עובדה זו יחד עם הידידותיות שלו לאדם, הופכות אותו ללא יעיל ככלב שמירה, אם כי גודלו והדמיון לזאב עשויים להרתיע מי שאינו מכיר אותם.

המלמוט אינו נובח !!!

זהו גזע שקט בדרך כלל, המרעיש רק אם יש לכך סיבה טובה. הוא יודע ״לדבר״ כשיש לו משהו להגיד לנו ולעיתים מיילל באופן ייחודי.

הידעת?

המלמוט הוא קודם כל כלב של בני אדם ואוהב בעיקר ילדים, כלב משפחה אידאלי, ידידותי ומלא רגש. הוא מתאים לחיי המשפחה המודרנית (אפילו העירונית) וגם לישראל.

המלמוט הוא כלב המזחלות הגדול והוותיק ביותר של צפון אמריקה, אחד הגזעים העתיקים ביותר (ממצאים ארכיאולוגיים מוכיחים שהיה קיים לפני אלפי שנים) והקרוב ביותר למראה הזאבי.

מוצאו ההיסטורי מיבשת אלסקה ושמו מגיע משבטי האינואיט, אינדיאנים אסקימואים שגידלו אותו ונקראו מלמוט.

הוא שימש ככלב מזחלות במשך כ-500 השנים האחרונות ואפילו לפני המצאת המזחלת עזר במשיכה ונשיאת הציד והאוהלים בנדידה.

זהו גזע ייחודי שהתעצב במאות שנים של תנאי מחיה במזג אוויר ושטח הקשים ביותר בעולם. כוחם הפיזי והמנטלי יוצא הדופן אפשר להם לשרוד ולעבוד ללא הפסקה בחורף הארקטי, תוך הפגנת יעילות גבוהה מאוד, ניצול משאבים מצומצם ומזון מועט.

הבידוד והחיים עם קבוצה קטנה מאוד של אנשים וכלבים שהיו תלויים זה בזה להישרדותם, הביאו לשיתוף פעולה עמוק ומלא עם הלהקה כולל האדם.

האינואיט ביצעו סלקציה קפדנית בבחירת הכלבים שיחיו עמם – כלבים שהיו תוקפניים לאנשים או לכלבים אחרים הוצאו מהגידול ורק הכלבים המתאימים לשתף פעולה עם הלהקה והנוהג נבחרו להמשיך את השושלת.

מאחר וחשיבות הכלבים בחייהם הייתה עצומה (לעיתים קרובות היו תלויים בהצלחת הכלבים להחזירם הביתה ממסע ציד) האינואיט הקפידו על גידול צמוד של הגורים עם הילדים והמשפחה ובכך העמיקו והעצימו את התכונות של מחויבות, קשר ואהבה עמוקה לאנשים.

להגירת השבטים תפקיד חשוב בהיסטוריה של הגזע. בחיפוש אחר שטחי ציד חדשים ומשאבי מזון, נדדו האינואיט למקומות חדשים ואף לאזורי חוף הים שהציעו אפשרויות דיג.

אזורים אלה היו נגישים יותר לאדם הלבן שהגיע לאנטרקטיקה ו״גילה״ את המלמוט.

ההכרה של הגזע מחוץ למסגרת השבטים והמשפחות שגידלו אותו כמעט הביאה לאובדנו בשל תהליכים היסטוריים, אבל גם להפיכתו לגזע מוכר ולגידולו המקצועי.

תקופת הבהלה לזהב (1896-1899) היא אחת התקופות הקריטיות בהיסטוריה של הגזע. אנשי האינואיט שעברו להתיישבות קבע מכרו אותם לכורים ולציידים שהתלהבו מיופים וחוזקם. הם הפכו למבוקשים ביותר, אבל עם זאת הגזע כמעט נהרס מאחר והרביעו אותו עם כלבים אחרים.

התפנית בהיסטוריה של הגזע התרחשה בשנת 1923, כאשר הגב׳ אווה סילי קראה עליהם בעתון, התאהבה בהם, הביאה אותם לארה״ב והפכה למגדלת המפורסמת ביותר.

כלבי מלמוט שיחקו תפקיד חשוב בחקר אנטרקטיקה, השתתפו במסע המשלחת הראשונה של בירד (1928) בעקבותיה זכו בכבוד רב ותהילה על מסירותם ואומץ ליבם בהצלתה ולקחו חלק במבצעים הרואיים כהבאת תרופות לכפר מבודד.

ההתאחדות האמריקאית לכלבנות הכירה בגזע בשנת 1935 ובשנה זו גם הוקם המועדון האמריקאי לאלסקן מלמוט.

בסיום מלחמת העולם השניה הגזע כמעט נכחד לאחר שהצבא האמריקאי החליט שאין צורך בכלבים ששימשו במלחמה ופוצץ את הקרחון עליו הוחזקו.

רק 30 כלבים מתועדים שרדו לאחר המלחמה, אך מסירותם של אווה סילי והמגדלים הראשונים, השקעתם העצומה בחיפוש, הצלה, גידול וטיפוח מחדש של הגזע תוך היצמדות לתכונותיו המקוריות, הביאו להצלתו וחידושו.

סיפור הגזע המודרני מתחיל למעשה מחדש מ-1947 עם התבססות הגידול בשלושה קווי דם שונים,  שהיוו את הבסיס הגידולי לגזע בתקופה המודרנית,על הטיפוסיות המגוונת שלו:  Kotzebue, M'Loot, Hinman. 

ייחודו של הגזע מתבטא במבט ראשון ברושם של כלב מאסיבי וחזק, בעל חזה רחב וגוף שרירי, המשדר עוצמה ויופי בלי להיות מגושם או תוקפני, ראש נישא בגאווה והבעתו בטוחה וערנית אך גם נעימה.

גודל הזכרים כ-65 ס"מ ומשקל ממוצע 45-40 ק”ג. הנקבות קלות מעט יותר.

למלמוט פרווה כפולה: הפנימית קצרה, צמרירית ורכה והעליונה ארוכה וגסה יותר, המשמשת שכבת מגן, במגוון שילובים הרמוניים של אפור, שחור, חום ואדום, בעוד הפנים, הבטן, הרגליים והחלק הפנימי של הזנב הנישא מעל הגב תמיד לבנים. המסכה המייחדת את פניו היא אחד מיתרונות היופי הבולטים שלו ושונה מכלב לכלב. החל מפנים לבנות, המוקפות רק בכיפה כהה בצורת לב ועד פנים "מאופרות" היטב.

המלמוט כלב חזק ובריא בדרך כלל, ללא בעיות שוטפות מיוחדות.

בזכות סלקציה טבעית והתנאים הקשים בהם התפתח, הוא נשאר גזע חזק הנאמן בתכונותיו למוצאו המקורי.

הוא מהגזעים הבודדים שהאדם לא שינה באופן מהותי ובוודאי לא "יצר" באופן מלאכותי. הוא נותר כמעט ללא התערבות בתכונותיו המקוריות ולכן הוא כלב בריא, ללא בעיות נשימה, עור, פרווה ועוד, המאפיינים רבים מהגזעים המודרניים. מגדלי הגזע מרגישים עצמם מחויבים לדרך זו.

למרות היותו כלב גדול וכבד, תוחלת החיים שלו ארוכה יחסית והוא יכול להגיע לגיל 14-16 שנה ולרוב יחיה גם את שנותיו האחרונות ללא מגבלות גריאטריות קשות.

כגזע גדול קיימת נטייה גנטית לבעיות מפרקים ומכאן החשיבות להרבעה מבוקרת. יחד עם זאת, לסביבה משקל רב בהתפתחות הגופנית ולכן בעיקר בתקופת הגדילה חשוב להישמר מפגיעות ולדאוג לפעילות גופנית נכונה ומאוזנת אך לא אינטנסיבית, שתעלה בהדרגה עם סיום ההתפתחות.

פעילות גופנית:

המלמוטים משתתפים בהצלחה במרוצי המזחלות השנתיים Iditarod באלסקה.

בארצות הקרות הם מצטרפים לבעליהם לפעילויות ספורט חורפיות כמו הייקינג, רפטינג, סקי, Mushuing (משיכה עם נוהגים) ותחרויות משיכת משקל (weight pulls) למרחק קצר.

הכלבים נהנים מפעילות אינטנסיבית בטמפרטורה נמוכה והשלג הוא בולם הזעזועים הטוב ביותר לתנועתם העוצמתית ובאותה עת מאפשר אחיזה מצוינת, מה שלא קורה בכל משטח אחר, אפילו לא חול ים.

המלמוט ייהנה מחייו גם ללא פעילות עצימה, אך פעילות גופנית מנטלית (אפילו טיולים רגליים או ריצה ליד האופניים) תתרום לתחושת סיפוק ורוגע ותהדק את הקשר עם בעליו.

הגזע כיום ובישראל:

האלסקן מלמוט הוא אחד הגזעים הנורדיים הפופולריים ביותר. הוא התפשט מצפון אמריקה כמעט לכל העולם והוכר כגזע הרשמי של מדינת אלסקה.

הפרווה הכפולה, שבמקור מיועדת לספק למלמוט הגנה בטמפרטורות נמוכות באופן קיצוני, מהווה בידוד גם מהחום ומקרני השמש ומאפשרת למלמוט לחיות גם בישראל.

בניגוד לארצות רבות, עלינו להפעיל שיקול דעת ואחריות בבחירת סוג ועיתוי הפעילות הגופנית, תוך התחשבות בתנאי האקלים והשטח. לאפשר פעילות במקסימום 18 מעלות, לא בשמש ולא בערב לאחר יום חם כשהחום עולה מן האדמה.

רובנו צמודים בשעות החמות למזגנים וכמונו גם המלמוט החי איתנו כחלק מן המשפחה.

בישראל מעל 250 כלבים מתועדים, רובם הגדול מגידול ישראלי מכובד כבר יותר מעשרים שנה.

למידע נוסף על הגזע בישראל, ניתן לפנות לחוג הישראלי לכלבים צפוניים.

הפרווה הפנימית מתחלפת ונושרת, כאשר הנשירה מאסיבית יותר בקיץ.

הוא אינו דורש רחצה תכופה או טיפוח מיוחד מלבד סרוק להוצאת הפרווה המשוחררת ולאוורור, העוזר להפחתת הפרווה בבית.

הפרווה העליונה המשומנת והארוכה שומרת עליו מרטיבות ומלכלוך, אשר לרוב נושר מעצמו.

המלמוט הוא כלב עוצמתי, חכם ועצמאי. בזכות רוחו החכמה הסוציאליזציה והשתלבותו במשפחה באות בטבעיות, אך אותה רוח תקשה על בעליו אם לא יובהרו הגבולות הנדרשים ממנו ולכן חשוב מאוד לאלף אותו.

באילוף נכון וחיובי יתגלה כלב עבודה חכם המוכן לשתף פעולה בשמחה ויתחזק הקשר עם בעליו.

אסור בשום אופן לאלף מלמוט באמצעות הפחדה, מכות או קולר דוקרנים. שימוש באמצעים שליליים יביא את הכלב להתנגד לאילוף ועלול להרוס את אופיו המאוזן ולהפוך אותו לתוקפני או לפחדן.

המלמוט הוא כלב חם ואוהב, שהשהות עם בני המשפחה חשובה לו ביותר. אוהב את חיי הבית, מחפש קירבה, תשומת לב ופינוק אך אינו מפונק. הוא מסתגל בקלות, אינו ״דורש״ פעילות גופנית אינטנסיבית ולכן מתאים גם לתנאי חיים עירוניים ומאידך, בעל יכולת גופנית גבוהה וישמח להתלוות לבעליו לכל פעילות.