אליפות העולם באג'יליטי - גם לישראל יש מקום

הנה שוב מצאתי את עצמי קמה, עוזבת את הכול וטסה ל"אליפות העולם באג'יליטי" הלא הוא הדובדבן שבקצפת, פסגת האג'יליטי.

נסעתי כנציגת ישראל בוועדת האג'יליטי העולמית. זרקתי לתיק מכנסיים מחויטים שחורים ומגפי עקב שחורים בכדי ליישר קו עם קוד הלבוש של יתר הנציגים.

בכל שנה מדינה אחרת נוטלת על עצמה לארח  את האליפות והשנה הייתה זו צ'כיה. צ'כיה אירחה השנה 38 מדינות, בכללן כל המדינות האירופאיות קטנות כגדולות: גרמניה, צרפת, קרואטיה, סלובניה וכמו כן את המדינות הסקנדינביות, והיו מדינות שנציגיהן באו ממרחקים ובהן ארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, קנדה , ארה"ב, סין, יפן ועוד.

כל  מדינה שלחה נבחרת של מתחרים, שלאורך השנה עמלו קשה והצליחו להגיע להישגים הגבוהים ביותר במדינתם, דבר שזיכה אותם בכרטיס כניסה לאליפות יוקרתית זו. בקרב הקהל ישבו אוהדים בין אם הם מתחרים או לאו. נדמה כי המשותף למרבית הנוכחים שהם נושמים, שותים, מדברים וחולמים אג'יליטי.

השנה חל שינוי והתחרות התפרשה על פני ארבעה ימים. היא התקיימה בעיר ליבריץ', צפונית לפראג, במתחם רחב ידיים שמיועד לסוגי ספורט רבים, וזירת התחרות הייתה במגרש הוקי.

התנהלות האליפות- לוח זמנים

*        מרבית המתחרים הגיעו ביום שלישי. ביום רביעי במהלך היום הוקצו להם מספר דקות להתאמן בזירה על המתקנים שיהיו בתחרות (יש הבדלים במתקנים בין היצרנים השונים)

*        במהלך יום זה נערכו בדיקות וטרינריות לוודא פרטיו של הכלב המשתתף ולהתרשם ממצב בריאותו.

*        בערב התקיימה ארוחת ערב חגיגית - "גאלה" עבור המשתתפים כולל המתחרים והקהל.

איך קובעים מיהו אלוף העולם והתנהלות התחרות.

על המתחרה לעבור בהצלחה שני מסלולים - שני מקצים. מקצה אחד מכונה קפיצות והשני מכונה אג'יליטי. בכדי לקבוע הישגו של כלב יש לשקלל הישגו בשני המקצים יחדיו. הכלב המנצח הוא זה שעבר את שניהם עם הכי פחות נקודות עונשין ובמהירות הגבוהה ביותר. התחרות היא גם לקבוצות וגם ליחידים.

ביום חמישי נערכו קפיצות לכלבים גדולים. ביום שישי התקיימו תחרויות קפיצות וכן תחרויות אג'יליטי לכלבים בשלושה גדלים. בשבת נערכו תחרויות קפיצות לשלושת גודלי הכלבים ואילו ביום ראשון הסתיים האירוע בתחרויות אג'יליטי שונות.

תוצאות סופיות וחלוקת פרסים לאלופי עולם

תוצאות בקטגוריה הקבוצתית בכלבים קטנים: מקום ראשון- גרמניה, מקום שני-צ'כיה ובמקום השלישי דנמרק.

תוצאות בקטגוריה קבוצתית בכלבים בינוניים: מקום ראשון-צ'כיה - דבר ששימח אותם מאוד בתור המדינה המארחת. מקום שני ספרד, מקום שלישי הונגריה.

תוצאות בקטגוריה הקבוצתית בכלבים גדולים: מקום ראשון שוויץ, מקום שני גרמניה ובמקום השלישי איטליה.

ובנימה מעט אישית:

נמסר לי שהנציג הרוסי של ועדת האג'יליטי נוהג לגלח ראש וזקן כאשר קבוצתו מנצחת. הייתה לי שיחה מרתקת עמו והוא מסר דרכי ד"ש לחברת מועדון אצלנו (איזה עולם קטן ...) חבל לי שלא צילמתי אותו לפני ואחרי שכן הוא היה עם בלורית יפה ויום אח"כ עם קרחת כשבמקום הראשון בקטגוריית אינדיבידואל קטנים לקחה בת טיפוחיו מרוסיה. אילו היה ניצחון נוסף לרוסיה היה מגלח גם את זקנו.

ולעניין אחר - קורטוב של היסטוריה. סילביה טרקמן מסלובניה שנחשבת לשם דבר בזירת האג'יליטי, נתנה גם כאן הופעה מרשימה. הדבר היפה ביותר בעיני היה שהיא הגיעה למקום שלישי בקטגוריה האישית עם כלבתה בגודל בינוני בת ה-11 מגזע רועים פירנאי. אין באג'יליטי תחרויות ספציפיות לכלבים מבוגרים וניתן לראות כלבים בני 7 ומעלה. כלבה מיוחדת זו בעלת עין אחת כחולה זכתה לראשונה באליפות עולם במקום ראשון בהיותה בת 3. במהלך השנים עלתה לדוכן המנצחים פעמיים נוספות והנה גם באליפות זו הצוות קטף מדליה. הכלבה עברה לפני מספר שנים ניתוח, שלא בטוח היה שתצליח לצאת ממנו, אך תוצאותיה ובעיקר האחרונה מבהירות ללא ספק שהכלבה יצאה מחוזקת להפליא.

אחד המתחרים, שאני אוהבת לצפות בו ומחכה לו בכל שנה, הוא בחור ספרדי עם כלב מים ספרדי שמגיע עם הכלב כשהוא מסופר למשעי ורק על עורפו מתנוסס שובל שיער הצבוע באדום שמתנופף לו בזמן הריצה על המסלול.

האירוח של הצ'כים היה מקצועי, מסביר פנים ומחמם את הלב. היו כ-80 פעילים צעירים שגילם הממוצע שאף ל-20 (בשנה שעברה היו רק 50 פעילים וההבדל בכמות כוח האדם היה משמעותי להצלחת התחרות). מרבית הפעילים הם נוהגי אג'יליטי שהתחילו את דרכם בספורט שנים רבות קודם לכן בקטגוריה של ילדים ו/או נוער.

התענגתי לראות כיצד פעילה אחת בת 18 מגיעה למתחם של נבחרת צרפת ומחתימה את חברי הנבחרת על קטלוג התחרות לצד שמם ותמונתם.

נחמד לראות שיש נוער שלא מעריץ רק שחקני קולנוע או זמרים, אלא גם את הריחוף של הכלבים והנוהגים המובחרים על מסלול האג'יליטי - נוגעים לא נוגעים בקרקע.

הנבחרות הגדולות ו/או המאורגנות ו/או העשירות ביותר מגיעות עם: נציג הקבוצה, מאמן, עוזר מאמן, וטרינר הקבוצה, ומומחה לפיזיותרפיה. הקבוצה השוויצרית, לדוגמא, זכתה במרקו שהוא לא רק נציג מדינתו בוועדת האג'יליטי, אלא גם פיזיותרפיסט שמתמחה הן בכלבים והן בבני אדם. מרקו הציע לי להצטרף

אליו לביקור בחדר של נבחרת שוויץ לצפות בו בזמן שהוא מטפל בכלבים.

מרקו טיפל בשני כלבים: האחד שלטי קטן שנענה ברצון למגע ידיו והשני פודל שרק רצה להימלט. הם טופלו על-ידי מרקו מיד בתום ריצתם על המסלול והיה צורך לשחרר שרירים מסויימים בגופם בכדי להחזירם למצב כשיר שיבטיח כי תנועותיהם יהיו גמישות ומלאות עד כמה שניתן (זהו פרוט מאוד לקוני... אך אסתפק בכך)

חלק נכבד מהתחרות העברתי באגף האחמי"ם - שהוקדש לנציגי המדינות השונות, מארגנים בכירים של התחרות ושופטים. שם פגשתי פעם נוספת את מכריי שחיבקו אותי בחום והפכתי להיות באופן רשמי, במהלך אירוע זה, לאחת מהחברה'. התקבלתי בחיבוק לבבי על-ידי כריסטה, נשיאת איגוד האג'יליטי העולמי, שפגשתי לראשונה בשנת 2001 כאשר השתתפתי באליפות העולם בפורטוגל עם כלב הרועים האוסטרלי שלי - דנדי.

התחושה הייתה נהדרת - יושבת אני עם המקצוענים בתחום שאין דבר ניסתר מעיניהם. דיברנו על הכל: מסוג השטיח לאיכות המתקנים, לניתוח המתחרים והכלבים על המסלול, שיטות עבודה שונות וכלה בבדיחות אישיות ופרטיות שכבר הצלחתי להבין את מרביתן.

סיכום- מחשבות, הגיגים ותוכניות עתידיות.

יושבת אני כאן בשדה התעופה של פראג ומחכה לטיסה מלאה געגועים.

רוצה לחוש את הכלבה שלי במסלול ושהיא תחוש אותי ונוכל לעבור בזרימה נעימה את המכשולים. מתגעגעת לחוג האג'יליטי ולחברים, מתגעגעת לאווירה התוססת החברתי והתוססת ששרתה באליפות ומתגעגעת לחברי בוועדה שכולם שופטי אג'יליטי וחלקם מתאמנים מאמנים ומתחרים ברמה גבוהה; כברנד מאוסטריה, מרקו משווייץ, גבי מדרום אפריקה, אנה מהונגריה ועוד.

צילמה: דנה ורדינון
צילמה: דנה ורדינון
צילמה: דנה ורדינון
צילמה: דנה ורדינון
צילמה: דנה ורדינון
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לההיל - 2012©
Created by RightClick