דלג למרכז העמוד (מקש s) דלג לעמוד יצירת קשר (מקש 7) דלג לעמוד מפת האתר (מקש 8) דלג לעמוד נגישות (מקש 9)
גזעים קבוצה 1 - כלבי רועים

קולי ארוך שיער

קולי בצבע משוייש צילום יוסי גיא
קולי ארוך

קולי ארוך - שיער Rough Collie

שייך הגזע שייך לקבוצה כלבי רועים, קטגוריית כלבי צאן

Posts

מאת: טל יפה, החוג הישראלי לכלבי רועים

תמונות : יגאל פרדו, יוסי גיא

מידע כללי:

כלב רועים  אשר חייב בתנועה נכונה, אופי יציב, רצון לעבוד ופרווה אשר לא מפריעה לכל אלו. עם זאת יש להדגיש שכל אלו צריכים להתקיים לצד יופיו ואצילותו של הקולי אשר הם ממאפייניו המובהקים אשר עושים אותו לכלב רועים יפה תואר. קיים גם גזע נוסף – קולי קצר שיער שהוא פחות נפוץ בארץ ובעולם.

אופי

אופיו של הקולי הוא מסימני ההיכר של הגזע, קולי אמיתי ישדר שמחה ודריכות, אהבה עד אין קץ לצד אצילותו. הוא ישמח בקרבת האדם אך לא ידרוש אותה בהיפר-אקטיביות כי אם ברוגע  ובשלווה. על כן מתאים הגזע ככפפה ליד ככלב ליווי וסיוע לבעלי מוגבלויות שונות או ככלב משפחה נפלא לצד ילדים – אך לעולם לא לשמירה.

הידעת?: הקולי הארוך וקצר השיער זהים למעט אורך פרוותם. על אף יופיו הרב – הקולי הוא כלב עבודה.

קולי4
קולי צילום יוסי גיא
קולי3

רבים ברחבי הארץ והעולם מכירים את גזע הקולי תודות לעלילות כלבת הקולי המפורסמת "לאסי" כפי שסופרו בספרו של אריק נייט ב-1940 ובסאגה הקולנועית והטלוויזיונית שהגיעה בעקבותיו. במחקר התפתחות הגזע אנו מתחקים אחר נקודות זמן היסטוריות בכינון הגזע, אם בהולדתו הרשמית ב-1881 וגלגוליו עד ימינו ואם במעקב אחר מפגש קווי הדם הכלביים שהביאו ליצירתו כאלפיים שנים קודם לכן, בימי האימפריה הרומית. מקורותיו הגנטיים הראשוניים של הגזע הם צאצאים לכלבים שהביאו עימם הרומאים לסקוטלנד והורבעו עם הכלבים המקומיים. על אף שלא ניתן להצביע בדיוק על מקורו הישיר של הקולי, מאחר ומלאכת הרעייה היא אחד המקצועות העתיקים ביותר, יש הטוענים להתחקות בשורשיו עד הכלבים הפרימיטיביים ביותר ששימשו למטרה זו ברחבי האימפריה. ייעודו המקורי היה רעיית כבשים שהתקיימה בסקוטלנד וצפון אנגליה. ישנם המצביעים על מגוון טיפוסים מקוריים: טיפוס סקוטי שהיה גדול, חזק ואגרסיבי ושימש לרעיית הכבשים באזורים הרריים, וטיפוס ולשי שהיה קטן יותר, זריז, ממושמע וחברותי, ששימש בין היתר גם לרעיית עיזים. טיפוסים אלו מצאו חן בעיני אנגלים שהגיעו לירידים בברמינגהם ועל כן הורבעו עם כלבי הרועים המקומיים שלהם. הרבעות אלו הולידו מגוון וריאציות קצרות וארוכות שיער אשר השתלבו באופנת הבעלות על כלבים שחלחלה לאזור לאחר המהפכה התעשייתית. עד לפני מאתיים שנים שימשו כלבי הקולי ככלבי עבודה ברשות רועים ואיכרים אשר לא ראו צורך בתעודות יוחסין כי אם ברישום מינימאלי אשר שימש אותם כקובץ הרבעות. כלבי הקולי שימשו בעיקר להנחיית פרות וכבשים לצד הרועה בדרך אל השוק ולא לעמידה על המשמר כנגד טורפים וגנבים במרעה ובאחו. מתחילת המאה ה-19 כמה חובבי כלבים החלו להתעניין בכלבי הקולי ובמעקב אחר שושלות יוחסין וכתיבת תעודות והגזע החל להתפתח במהירות. הפרדת גזע הקולי – אשר נקרא בעבר גם "כלב רועים סקוטי" לשני תקני גזע שונים הנשפטים בתערוכות בנפרד כ"קולי ארוך-שיער" ו-"קולי קצר-שיער", הינה הפרדה מודרנית שנעשתה לפני כעשרים שנה בלבד.

השיער תואם קווי הגוף החיצוניים, צפוף מאוד. פרווה עליונה ישרה וקשה למגע, פרווה תחתונה רכה, שעירה וצפופה מאוד עד שכמעט ומסתירה את העור. רעמה וניצוי שופעים מאוד. צבעי הקולי הם סייבל, טריקולור ובלו-מרל (בעברית: כחול-שיש). הסייבל הוא כל גוון מזהוב בהיר ועד מהגוני עשיר או סייבל כהה. בטריקולור ישנו צבע שחור דומיננטי בשילוב עם טאן עשיר ברגליים ובראש. צבע הבלו-מרל (כחול שיש) הוא כחול כסוף ונקי דומיננטי, אשר מותז ומשוייש בשחור כשסימני טאן עשירים מומלצים. כל הצבעים הנ"ל צריכים להשתלב בכתמי לבן האופייניים לקולי במידה זו או אחרת.

 

 14-16 שנים

בזכרים 56-51 ס"מ,  בנקבות 51-56 ס"מ.

בריאות/בדיקות טרם הרבעה

ככלב רועים עובד במקורו- מדובר בגזע בריא מאוד ככלל. בעבר הייתה חובת צילום אגן בגזע טרם ההרבעה – אך זו הוסרה בשל מיעוט מקרי ההיפ -דיפלפסיה בשנים האחרונות. בכלבי הקולי נפוצה רגישות לחומר התרופתי "אייברמקטין" הנפוץ למשל בטיפול כנגד טפילים ויש העורכים בדיקה גנטית –  1 MDRR  לאיתור הרגישות לחומר טרם נטילתו בתרופות ותכשירים. עם זאת קיימים כיום בשוק מגוון תחליפים לתרופות המכילות את החומר.  כמו כן, ברחבי העולם בחלק מקווי הדם מוכרת מחלת עיניים תורשתית ומולדת בשם  CEAהנגרמת ע"י התפתחות לא תקינה של העין ונפוצה בכלבי הקולי והגזעים הקרובים אשר חולקים אותם המקורות, אך גם למחלה זו לא נצפו מקרים בגזע בישראל בשנים האחרונות.

הגזע בישראל

שנות ה-70 היו תור הזהב של הקולי בעולם ובכלבנות בישראל. שופטת הקולי הראשונה בישראל הייתה דבורה פורמנסקי שגידלה את הגזע והנחתה שופטים רבים לשיפוט.  הקולים השתייכו למועדון הקולי-שלטי שמנה מעל למאה חברים והיה ממועדוני הגזע המייסדים של ההתאחדות הישראלית לכלבנות. תערוכות של מאה ועשרים כלבי קולי היו אז לדבר שבשגרה.

עד תחילת שנות התשעים כבר מנה המועדון פחות מעשרים חברים ועל כן התאחד עם גזעים נוספים בקבוצה ליצירת המועדון הישראלי לגידול וטיפוח כלבי רועים. העלייה מבריה"מ  לשעבר בשנות התשעים, שהייתה מבחינת דחיפה רבה לכלבנות בישראל, תרמה רבות גם לגזע הקולי בכניסתם של שחקנים רבים וטובים מאז ועד היום למשפחת הקולי והרחבת אוכלוסיית כלבי הקולי בישראל באופן משמעותי, אם בכלבים שהגיעו עם בעליהם ממדינות מזרח אירופה ואם ביבוא מתמיד של כלבים ממדינות שונות ובעיקר בריטניה מדינת המוצא של הגזע. בשנת 2000 אירח החוג את ה- International Collie Society  לשבוע של סמינרים, טיולים ותערוכות. כיום מדובר באחד הגזעים המובילים במועדון הישראלי לכלבי רועים ומדי פעם אף מתקיימת במועדון תערוכה מיוחד לקולי עם שופט מומחה.

הקולי זקוק לפעילות גופנית במידה בינונית

המראה החיצוני המרשים של הקולי עשוי להטעות רבים באשר למידת הטיפוח הנדרשת לפרוותו. פרוות קולי נכונה היא פרווה שעליה לשמש כלב עבודה, כזה שייעודו לרוץ בשדות ולרעות כבשים גם דרך סבך  ושיחים לעיתים. על כן, קולי עם פרווה נכונה אינו דורש כלל רחצה ושעות טיפוח רבות כי אם הברשה במידה נורמאלית לכלבים בעלי פרווה כפולה, ולעיתים תכופות יותר בעת הנשירה. פרוותו הארוכה של הקולי מטעה אנשים לחשוב שהגזע נוטה לנשור יותר מאחרים אך למעשה הנשירה בקולי אינה שונה מרוב הגזעים, אלא שאורך כל שערה ארוך יותר ונוח לאיסוף והברשה.

הקולי הינם כלבים מאוד נוחים, לומדים מהר ומסתגלים בקלות למצבים משתנים, בעלי אופי רגוע.

הקולי הינו כלב משפחה אוהב. הדרך הבטוחה לשבור ליבו של הקולי היא לחסוך ממנו יחס ואהבה, לכן אם אין באפשרותכם להעניק יחס ואהבה במידה מספקת, או אם אתם צופים אפשרות לתחלופת בעלים ופרידות רבות – עדיף להימנע מאחזקת הגזע.